בשנים האחרונות אנו נתקלים בכל אמצעי התקשורת במראות העצובים של זקנים המחטטים בפחי אשפה, של ילדים המחכים לקבל חבילות מזון ממתנדבי עמותת צדקה, של ניצולי שואה החיים בתנאים מחפירים. מראות אלו צריכים להדיר שינה מעיניו של כל מי שעתידה של החברה הישראלית חשוב לו. כיצד קרה שדווקא בחברה הישראלית, שהוקמה מתוך רעיונות סוציאליים נשגבים ושהבסיס השיתופי בה חשוב כל כך,מגיעים החלשים למצבים קשים כל כך? מדוע שלל הפתרונות שהוצעו בנושא, התקציבים שהופנו למערכת הרווחה ומגוון תוכניות השיקום אינם משפרים את המצב?